Magnifying glass as an expression for examining and investigating an officer in a company

אחריות נושא משרה בחברה לחדלות פירעון החברה

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

אחריות נושא משרה בחברה וייחוס חובות החברה לנושא משרה בה

עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון מוטות השליטה בחברה מועברים לנאמן, המהווה ידו הארוכה של בית המשפט. הנאמן, שנכנס בנעלי החברה, רשאי לפעול לביטול עסקאות שונות שנעשו על-ידי החברה בסמוך לכניסתה להליכי חדלות פירעון, איתור וכינוס נכסיה, ניהול הליכים משפטיים הקשורים בחברה, ביצוע חקירות לבחינת נסיבות קריסתה והגשת תביעות אישיות כנגד הגורמים לכך.

 

אם נושא משרה בחברה נתפס כמי שגרם לקריסת החברה, הוא עשוי להיות חשוף לתביעה אישית, זאת על יסוד סעיפים 287 - 292 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המצויים בחלק ח' לחוק, שכותרתו: "אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון" (ביחס להליכים שנפתחו לפני 15.09.2019 חלים דברי החקיקה שקדמו לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובמקרים אלו ראו סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, המצויים בפרק ט"ז לפקודה, שכותרתו "עבירות בפירוק, שפיטה ועונשין"). סעיפים אלה נועדו, בין היתר, למתן סעד מהיר לנושי החברה בגין פעולות מרמה או הפרת חובות הזהירות והאמונים מצד נושאי משרה בחברה. בדרך כלל, אם היסוד העובדתי אינו מורכב יתר על המידה, הבקשה תדון בפני בית המשפט המוסמך, הדן בתיק חדלות הפירעון של החברה.

 

 

​אחריות אישית של נושא משרה בחברה

סעיפים 288 - 290 לחוק חדלת פירעון ושיקום כלכלי מסמיכים את בית המשפט לדון בעניינו של נושא משרה בחברה ולהטיל עליו אחריות אישית לחובות החברה. תחולתם של סעיפים אלה מתייחד לחברה שניתן בעניינה צו לפתיחת הליכים, אשר מהווה תנאי הכרחי להפעלת הוראות הסעיפים הללו ולבחינת פעולותיהם של נושאי המשרה קודם להליך חדלות פירעון; אולם אין דרישה לקיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות והאמונים או מעשי המרמה לבין כניסת החברה לחדלות פירעון. הסמכות להגשת הבקשה להפעלת הסעיפים כאמור מוקנית לנאמן או לממונה (הכנ"ר), אך בפרקטיקה הנאמן הוא האמון על עריכת החקירה והגשת הבקשה.

סעיף 290 עוסק במקרים חמורים, בעלי גוון פלילי, הדורשים יסוד של "שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה". לעומת זאת, סעיף 289 הינו בעל מאפיינים "אזרחיים" העוסק בהפרת חובה מצד בעל תפקיד בחברה כלפיה, ובחיובו בהשבה ובפיצוי כספי.

בבקשה לפי סעיף 290 יש להוכיח כי נושא המשרה ניהל ביודעין את עסקי החברה במרמה. יש לציין כי לא כל התנהגות כושלת מצד נושא המשרה עולה כדי מרמה. הטלת אחריות מכוח סעיף 290 תיעשה בנסיבות חמורות, כאשר ברור שנושא המשרה פעל על-מנת לקדם אינטרסים אישיים ובאופן מובהק על חשבון החברה ונושיה (וגם אז לא בטוח שהנאמן יבקש להשתמש בסעיף זה, זאת מתוך שיקולים הקשורים בפוליסת האחריות של נושא המשרה).

לעומת זאת, סעיף 289 אינו דורש הוכחה של מרמה, והוא עשוי לחול במקום שנושא המשרה הפר את חובות הזהירות או האמונים בהן הוא חב כלפי התאגיד, כמשמעותם בסעיפים 252- 254 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

ככל שהתנהלותו של נושא המשרה מקימה עילה לפי הדין הכללי (כגון דיני החוזים, דיני החברות ודיני הנזיקין), הרי שעילה זו ממשיכה לעמוד ואין היא מתאיינת לנוכח המסלול המיוחד הקבוע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

 

 

​אחריות פלילית של נושא משרה בחברה

​​לשם שלמות הסקירה, נציין כי סעיף 346 לחוק מטיל אחריות פלילית על נושאי המשרה ובעלי המניות בחברה וקובע עונשי מאסר של עד שלוש שנים בגין הברחת נכס של החברה, או במקרים של אי-מסירת מידע הנדרש לפי החוק או מסירת מידע מטעה. עוד נציין כי החוק מטיל אחריות פלילית (עד שנת מאסר) גם על מי שאינו בעל מניות או נושא משרה בחברה ונדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שהוא חלקי או כוזב, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני חדלות פירעון

סקירות ופרסומים נוספים