Machine Sketch As describing a commercial idea and a trade secret

עוולות מסחריות – גזל סוד מסחרי

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

"סוד מסחרי"

"סוד מסחרי" נחשב מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הרבים, ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עיסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו (סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999) ("החוק"). חוק עוולות מסחריות אוסר על גזל של סוד מסחרי (סעיף 6(א) לחוק), ומגדיר מהו גזל של סוד מסחרי (סעיף 6(ב) לחוק).

 

 

גזל סוד מסחרי

סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות קובע כי לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר. הסעיף מגדיר "גזל סוד מסחרי" באופן הבא:

  1. נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; או

  2. שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד; או

  3. קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו. 

עוד קובע הסעיף כי  גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת, לא ייחשב, כשלעצמו, כאמצעי פסול (הנדסה חוזרת היא פירוק או ניתוח של מוצר או של תהליך במטרה לפענח סוד מסחרי, בהילוך חוזר).

לצורך קיום יסודות הסעיף המוזכרות למעלה, די להוכיח כי המידע הסודי התקבל על פניו באמצעים פסולים. על מנת שאדם שקיבל סוד מסחרי יהיה אחראי כלפי בעל הסוד, יש להוכיח כי הוא ידע או עצם את עיניו מלדעת כי מדובר בסוד מסחרי שניטל מבעליו (ת"א [מחוזי ת"א] 2117/07 גאמידה מדאקויפ בע"מ נ' Fisher Scientific Company L.L.C [פורסם בנבו, 5.12.2012]). "נטילה" כאמור יכולה להתקיים גם במקרה שהמידע התקבל באופן בלתי מורשה ובאופן פסול.

נציין, כי בהתאם להוראות חוק עוולת מסחריות, על בעל הסוד לנקוט באמצעים סבירים לצורך שמירה על סודיותו, שאם לא כן, לא יהיה הסוד סוד-מסחרי הנתון להגנה על פי החוק. יחד עם זאת, הכלל הוא כי מי שנקט אמצעים פסולים לנטילת הסוד, לא ישמע בטענה שהסוד לא היה מוגן דיו.

 

 

רכישה בתום לב ובתמורה

אדם אינו אחראי על שימוש שעשה בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו, אם רכש וקיבל את הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, אלא אם כן ראה בית המשפט כי לשם עשיית צדק בין הצדדים, יש להטיל עליו אחריות בשל גזל סוד מסחרי.

 

 

דמיון מהותי

הוראות החוק קובעות כי יראו כשימוש בסוד מסחרי אף שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, ובלבד שמתקיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שבו נעשה השימוש.

 

 

חזקת השימוש בסוד המסחרי

חוק עוולות מסחריות קובע כי חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע, אם התקיימו שניים אלה: (1) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהייתה לו גישה אליו; (2) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.

 

ההבדל בין פטנט לבין סוד מסחרי

השוני הבסיסי בין דיני הפטנטים לבין דיני ההגנה על הסוד המסחרי מתבטא בכך כי בפטנט מוקנה לבעל ההמצאה בלעדיות או מונופול ביחס להמצאתו למשך תקופה של עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט (סעיף 52 לחוק הפטנטים) ובלעדיות זו נוצרת עם רישום הפטנט בפנקס הפטנטים. לעומת הפטנט, הגנת הסוד המסחרי אינה מתוחמת לזמן מסוים, והזכות פוקעת עם פרסום פרטי הסוד. ההגנה שמוקנית לבעל סוד מסחרי צרה יותר מההגנה המוקנית לבעל הפטנט. בעיקרון, הליך רישום פטנט מפקיע את הזכות לסודיות מסחרית, מאחר שפרטי ההמצאה מתפרסמים ברבים כחלק מהליך הרישום. מכאן, שעל בעל המידע לבחור בין שני מסלולי ההגנה שונים, ואין הוא יכול "לצבור" אותם (מיגל דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר בעמ' 386 (2002)). על בעל ההמצאה להכריע בין יתרון הבלעדיות המוגבלת בזמן שבפטנט, אל מול ההגנה הבלתי מוגבלת בזמן הניתנת לסוד המסחרי, אך שמתלווה אליה סיכון מתמיד של פקיעת הזכות עם פרסום הסוד המסחרי ברבים. במסגרת המחיר היחסי שעל מבקש הפטנט לשלם בעבור בחירה במסלול זה, מצוי גם הסיכון כי מתחרה ינצל את פרטי ההמצאה שפורסמו ברבים בתקופת הביניים, ויפגע ברמת רווחיותו של בעל ההמצאה.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: עוולות מסחריות

סקירות ופרסומים נוספים