Attorney presents and explain the client legal issues and documents as pledge agreements

סוגי השעבודים וההבדל ביניהם

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

מהו שעבוד?

שעבוד הוא מונח משפטי המתאר את ייחודו של נכס או קבוצת נכסים כבטוחה להבטחת חוב. השעבוד מקנה לזכאי את הזכות להיפרע מן הנכס המשועבד אם לא סולק החיוב וכן זכות עקיבה אחר התמורה שנתקבלה ממכירתו או מאובדנו של הנכס. הדין מכיר במספר סוגים של שעבודים, הנבדלים זה מזה בדרגתם בעת פירעון חובות החייב. מבחינה מושגית, מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; משכנתה היא מישכון של מקרקעין.

איך נוצר שעבוד תקף?

​לשכלול השעבוד נדרשים שני שלבים:

הראשון, הוא שלב יצירת הסכם השעבוד (סעיף 3(א) לחוק המשכון), הוא השלב החוזי בו החייב מקנה לנושה זכות בנכס כערובה להתחייבויותיו.

השני, שלב השתכללות השעבוד, הוא השלב הקנייני בו מכריז הנושה על זכותו בנכס כלפי כל. הכרזה כאמור יכולה להתבצע בעת רישום הזכות במרשם הפומבי המיועד לכך או, במקרים המתאימים, בהפקדת הנכס בידי הנושה או מי מטעמו (שאינו החייב) (סעיף 4(2) לחוק המשכון).

ישנם מרשמים שונים לצורך רישום השעבודים השונים. מקום רישום השעבוד נקבע בהתאם לסוג החייב ולסוג הנכס המשועבד[1].

שעבוד קבוע (למשל, משכנתה)

שעבוד קבוע, המוכר גם כשעבוד רגיל או שעבוד ספציפי, הוא שעבוד הנרשם על נכס מוגדר השולל את זכות החייב (יחיד או חברה) להעביר זכויות בנכס המשועבד (דיספוזיציה) ללא הסכמתו של הנושה המובטח. הנכס המשועבד בשעבוד קבוע מוחרג ממסת נכסי החייב.

בתוך קבוצת הנושים המובטחים בשעבוד קבוע קיים מדרג נשייה פנימי שנקבע לפי קדימות זמני רישום השעבוד. נושה שרשם את זכות השעבוד שלו קודם לנושה אחר, יהיה עדיף באופן מוחלט על הנושה האחר המובטח גם הוא בנכס (סעיף 6(א) לחוק המשכון). אם תיוותר יתרה כתוצאה ממימוש הנכס המשועבד, זו תועבר לנושה המובטח אחריו בנכס ואם אין נושה מובטח נוסף בנכס כאמור, תועבר היתרה לחייב או לנאמן (אם החייב בהליך חדלות פירעון).

​שעבוד צף

לפי הדין בישראל, רק תאגיד רשאי ליצור שעבוד צף על נכסיו. השעבוד הצף הוא אמצעי נוסף להבטחת חוב, שעקרו בהכפפת נכסים אשר מטבעם אינם ניתנים לשעבוד קבוע, בשל החשש לשיתוק הפעילות של התאגיד. מלאי הינו דוגמא טובה לנכס שיכול שישועבד בשעבוד צף. ככל ומתווספים לחברה נכסים נוספים לאחר יצירת השעבוד הצף, אלה יוכפפו לשעבוד הצף ואילו נכסים שהתאגיד מוכר במהלך עסקיו הרגילים, יוחרגו ממנו. עם קרות אירוע המגבש את השעבוד הצף (למשל חדלות פירעון של התאגיד) "תופס" השעבוד הצף את כל נכסי התאגיד שלא משועבדים בשעבוד קבוע. מועד יצירת השעבוד הצף, בניגוד לשעבוד הקבוע, אינו רלוונטי לעניין סדר פירעון החוב בקרב המחזיקים בשעבוד הצף וזה ייעשה באופן יחסי, לפי עיקרון השוויון.

​שעבוד צף הכולל הגבלה

​סעיף 169(ב) סיפא לפקודת החברות קובע כי אם נכללה תניה חוזית בהסכם השעבוד הצף, שנמסרה לרישום, לפיה חלה הגבלה על זכות התאגיד ליצור שעבודים, אז השעבוד הצף הכולל הגבלה יהיה עדיף על שעבוד שנוצר אחריו ובניגוד לאותה הגבלה.

שעבוד ספציפי לרכישת נכס (שסל"ן)

שסל"ן הוא שעבוד נכס שנעשה להבטחת חוב שאפשר מלכתחילה את רכישתו של הנכס. סעיף 169(ד) לפקודת החברות קובע כי שעבוד ספציפי לרכישת נכס יהיה עדיף על שעבוד צף קודם.

​הערת אזהרה

הערת אזהרה מעניקה לבעליה זכות קניינית בנכס נושא ההערה ומהווה מעין שעבוד על הנכס האמור. כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בהליך חדלות פירעון כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מרישום ההערה (סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין). יחד עם זאת, בחינת מעמד הערת האזהרה תעשה בהתאם לנסיבותיה האינדיבידואליות, ואין די ברישומה כדי לסווגה כמעניקה בטוחה לבעליה.

​להבדיל משכלולם של שעבודים אחרים, שכלול הערת האזהרה נעשה ברישום ההערה ברשם המקרקעין בלבד.

Reviewing Legal Agreement as an example of mortgage and lien agreements

המחאת זכות על דרך השעבוד

סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969, קובע כך:

"(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות או לפי הסכמם בין החייב לבין הנושה.

​(ב) המחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך השעבוד."

תנאי להשתכללות שעבוד הוא רישומו ולכן המחאת זכות על דרך השעבוד טעונה רישום אף היא, זאת בשים לב לסוג הזכות והצדדים לעסקה.

 

​שעבוד לפי פקודת המסים (גביה)

 

שעבוד ראשון

שעבוד ראשון הינו שעבוד סטטוטורי המקנה לרשות המס זכות להיפרע מחוב שנוצר לפני מועד הליכי חדלות הפירעון, קודם לכל נושה אחר. סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה), מעניק לחוב המס הנומינלי שנוצר על מקרקעי החייב (שבגינם התהווה) מעמד של שעבוד ראשון, ולשונו: "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין."

​"שעבוד ראשון" משמעו, כי זכותו של בעל השעבוד קודמת ועדיפה על כל זכות קניינית או תביעת חוב אחרת העומדות כלפי מקרקעי הסרבן. השעבוד הראשון אינו תלוי ברצון הצדדים ונעדר חובת רישום ואין משמעות אם השעבוד הראשון התהווה לפני או אחרי שעבוד אחר (ע"א 4227/92, ‏מדינת ישראל – מנהל מס רכוש נ' ארטיק תחיה בע"מ ואח', פורסם בנבו, 11.02.1998)).

השעבוד הראשון על מקרקעי הסרבן אינו "שעבוד עונשי" אלא שעבוד עובדתי, המתגבש במועד בו היה צריך להתבצע התשלום והמוסיף להתקיים כל עוד לא נפרע החוב וזאת גם אם נפתחו כנגד החייב הליכי חדלות פירעון. מאחר והשעבוד הראשון נקבע בחוק, אין בהעדפת הרשות משום הפרה של דיני חדלות הפירעון או משום העדפת נושים אסורה. ככל והדבר נוגע לרשויות המס, השעבוד הראשון מכוח הוראות סעיף 11א(1), חל ביחס למס רכוש ומס רכישה אך לא ביחס למס שבח, המשתלם מכוח הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963; זאת מן הטעם, שמס השבח אינו מס על המקרקעין אלא, מהווה מס רווח הון כתוצאה ממכירתם (נציין כי בתיקון 27 (משנת 1999) תוקן סעיף 3 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 במסגרתו נקבע כי שיעור מס הרכישה יהיה בשיעור 0%).

 

שעבוד המתגבש ברישום

לצד ההוראה שבסעיף 11א(1), קיימת הוראה נוספת – בסעיף 11א(2) לפקודת המסים (גביה), ולשונה:

​"כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה."

פקודת המסים (גביה) מבחינה בין "מס המגיע על מקרקעי הסרבן", לבין מס אחר. בעוד מס המגיע על מקרקעי הסרבן הינו שעבוד ראשון, קיימת הוראה שונה לגבי מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין. כעולה מסעיף 11א(2) לפקודת המסים (גביה), אם הרשות רשמה הערה בפנקס המקרקעין בדבר זכותה, אז הערה זו תהיה עדיפה על כל הערה אחרת שנרשמה אחריה ותהיה נדחית בפני כל שעבוד שהיה רשום עובר למועד רשומה (שעבוד דומה קבוע בסעיף 149(ד) לחוק המקרקעין).

​לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גביה), רשאי פקיד הגבייה לעקל מיטלטלין של חייב כאמצעי נוסף לגביית המס המגיע ממנו. במידה והעברת הבעלות במיטלטלין חייבת ברישום, יש לרשום הערה בדבר העיקול. במקרה כזה, דינו של העיקול כדין משכון שנרשם לפי חוק המשכון, והוא יהיה כפוף למשכונים שנרשמו לפניו.

ראוי לציין, בעוד שעיקולים הנרשמים על נכסי החייב, המהווים סעד דיוני שנועד להבטיח דיספוזיציה בנכס, מבוטלים לרוב עם כניסת החייב להליכי חדלות פירעון, עיקול הנרשם לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גביה), המהווה משכון על הנכס, נותר על כנו (ר' גם סעיפים 29 ו- 319כ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018).

[1] כך למשל, אם מדובר בחברה אז השעבוד טעון ברישום אצל רשם החברות (סעיף 4(1) לחוק המשכון בצירוף סעיף 178 לפקודת החברות), וכן במרשם נוסף התלוי בסוג הנכס. לדוגמה, אם מדובר בנכס מסוג מקרקעין אז השעבוד טעון ברישום גם אצל רשם המקרקעין (סעיף 4(1) לחוק המשכון בצירוף סעיף 178(2) לפקודת החברות וסעיף 7 לחוק המקרקעין). אם הנכס הוא פטנט אז השעבוד טעון ברישום גם אצל רשם הפטנטים (סעיף 4(1) לחוק המשכון בצירוף סעיף 178(6) לפקודת החברות וסעיף 90 לחוק הפטנטים) ואם הנכס הוא כלי שיט, אז השעבוד טעון רישום גם אצל רשם כלי השיט [סעיף 4(1) לחוק המשכון בצירוף סעיף 178(5) לפקודת החברות וסעיף 60 לחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך- 1960), וכו'.

​נכסי יחיד לא נדרשים לרישום כפול אלא לרישום השעבוד במרשם הרלוונטי.

 

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני שעבודים

סקירות ופרסומים נוספים