A screen of theater as a concept of Piercing the corporate veil

הרמת מסך – ייחוס זכויות וחובות החברה לבעל מניות

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

הרמת מסך בחברה פרטית

דיני הרמת המסך הם תחום בדיני החברות, המאפשרים במקרים המתאימים את ייחוס חובות או זכויות החברה לבעל מניות בחברה. דינים אלו נועדו לאזן בין תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד מזה, והחשש למעשים שלא כדין תחת הכסות התאגידית מזה.

סעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ("חוק החברות" או "החוק") קובע כי "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד". משמע, הדין מקנה לחברה כשירות ויכולת פעולה, הדומים, בשינויים המחויבים, לכשירות וליכולת פעולה של אדם בשר ודם. אישיותה העצמאית של החברה מבוססת על קיומו של "מסך" בינה לבין בעלי מניותיה (נקרא מסך ההתאגדות).

 

עם זאת, במקרים מסוימים רשאי בית המשפט "להרים את המסך", ולייחס לבעלי המניות זכויות וחובות של החברה.

סמכותו של בית המשפט לבצע הרמת מסך בין חברה לבעל מניות בה קבועה בסעיף 6 לחוק החברות, שכותרתו "הרמת מסך".

​סעיף זה, בעל אופי מעין-עונשי, נועד להעניש יזמים העושים שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. הסעיף מתנה את האפשרות של הרמת המסך בקיומו של יסוד נפשי מסוג מודעות לשימוש הפסול במסך ההתאגדות. כן מובהר בסעיף כי עצימת עיניים כמוה כידיעה. הסעיף פוטר בעל מניות מאחריות במקרה של רשלנות גרידא.

הרמת מסך ההתאגדות

ההלכה הפסוקה בדיני הרמת מסך היא, כי ערכאה שיפוטית לא תמהר להרים את מסך ההתאגדות כעניין שבשגרה. לנוכח חשיבותו של עיקרון "האישיות המשפטית הנפרדת של חברה", נראה כי רק במקרים חריגים ייקבע כי נושה של חברה יהיה רשאי להיפרע במישרין מבעל מניות בחברה בגין חוב של החברה עצמה. על הטוען להרמת מסך להראות כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, על בסיס תשתית עובדתית מקיפה ומלאה.

ישנו הבדל בין העילות שמכוחן ניתן לבצע הרמת מסך "רגילה", המאפשרת לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה (סעיף 6(א) לחוק), לבין הרמת מסך "הפוכה", המאפשרת לייחס זכות של החברה לבעל מניה, או זכות או חובה של בעל מניה לחברה (סעיף 6(ב) לחוק).

כך, הרמת מסך לפי סעיף 6(א) לחוק אפשרית במקרים חריגים ספציפיים המנויים בו, והם כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה לצרכי מרמה או קיפוח של נושה, או כאשר השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן הפוגע בתכלית החברה תוך נטילת סיכון בלתי סביר (למשל, מימון דק).

 

לעומת זאת, לשונו של סעיף 6(ב) לחוק רחבה יותר, והיא מאפשרת לבית המשפט לבצע הרמת מסך "הפוכה" כאשר בית המשפט "מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן".

 

מימון דק (undercapitalization)

על החברה חלה חובה בסיסית להבטיח את יכולתה הכספית לעמוד בפירעון חובותיה לנושיה, ולצורך כך, על החברה לשמור, בין היתר, על יחס נאות בין נכסיה לבין התחייבויותיה.

מימון דק עשוי להתקיים כאשר יחס המינוף בחברה גבוה במיוחד, באופן שהחברה מממנת את פעילותה השוטפת בעזרת הלוואות ולא באמצעות הון עצמי. מצב כזה יוצר סיכון מוגבר לחדלות פירעון. כאשר יוצרים בעלי המניות סיכון בלתי סביר ביחס ליכולת החברה לפרוע את חובותיה, עשויה לקום הצדקה להרמת מסך ההתאגדות, ולכך, כאמור, משמעויות רבות. בהקשר זה נציין כי נראה שלא תיוחס אחריות אישית לבעל מניות שפעל בתום לב למיקסום הערך לחברה.

 

​השעיית זכות של בעל מניה – סעד ההדחיה (subordination)

אם מצא בית המשפט כי החברה פעלה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה, אזי במקרה כזה יהיה בית המשפט רשאי להשעות את זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה וזאת עד לאחר שהחברה תפרע במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושיה האחרים.

​בהקשר זה יש לציין את סעיף 237(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אשר קובע כי חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וכן חובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף 6(ג) לחוק החברות או לפי כל דין אחר, הינם חובות דחויים (כלומר, הם נפרעים לאחר פירעון מלוא חובות התאגיד לנושיו האחרים).

 

​הגנה על בעלי מניות פאסיביים

דיני הרמת מסך מבחינים בין משקיעים או בעלי מניות אקטיביים, אשר להם השפעה משמעותית בחברה ובניהולה, לבין בעלי מניות פסיביים. הבחנה זו מקבלת ביטוי בסעיף, אשר מתנה את האפשרות של הרמת המסך בקיומו של יסוד נפשי מסוג מודעות לשימוש הפסול במסך ההתאגדות. דרישת "הידיעה" שבסעיף מצמצת במידה ניכרת את האפשרות להרים מסך, וזו מיועדת בעיקר לבעלי מניות אקטיביים, הלוקחים חלק פעיל ומודע בניהול החברה ובהכוונתה. הבחנה זו מקבלת ביטוי נוסף, כאשר לפי דרישת הסעיף יש לשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו של בעל המניות לפי סעיפים 192 ו- 193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה. ההפניה לסעיפים 192 ו- 193 לחוק החברות מבהירה כי הרמת המסך תעשה ביתר קלות ביחס לבעלי השליטה החברה או ביחס לבעלי מניות להם השפעה מהותית בחברה, אשר כפופים לחובת הגינות.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני חברות

סקירות ופרסומים נוספים