world Corona virus attack concept. world/earth put mask to fight against Corona virus. concept of breach of contract.

סיכול חוזה – הפרת חוזה בעקבות אירוע בלתי צפוי

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

סיכול חוזה

כאשר מתרחשים אירועים חיצוניים לחוזה אשר מפרים את האיזון הפנימי שיצרו הצדדים לחוזה – למשל מגפת הקורונה ותקנות שעת חירום שהותקנו בעקבותיה – נשאלת השאלה מהי השפעתם של אירועים כאלה על חוזים ארוכי טווח בכלל, ועל חוזה לשכירות מקרקעין לצורכי עסק בפרט.

 

​דיני הסיכול בדיני החוזים

​דיני הסיכול מעניקים במקרים מסוימים פטור מקיום חוזה ומתביעות פיצויים בגין אי-קיומו, זאת על-אף הכלל היסודי לפיו חוזים יש לקיים. דיני הסיכול מתחשבים בנסיבות הגורמות להפרת החוזה. מדובר באותם המקרים בהם נמנע מצד לחוזה לקיים את ההתחייבויות החוזית שנטל על עצמו, והפרת החוזה נגרמה שלא באשמתו. בנסיבות אלה, על-אף הפרת החוזה, לא יחויב המפר לקיים את החוזה ולא יחויב בפיצויים בגין ההפרה (יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לחייב כל צד להשיב למשנהו את שקיבל לפי החוזה, או לשלם את שוויו, וכן רשאי בית המשפט לחייב את המפר בשיפוי הנפגע בגין הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה).

דיני הסיכול מוסדרים בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. סעיף זה קובע תנאי לתחולתו, לפיו על המפר להראות כי בעת כריתת החוזה הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת או שלא ראה ולא היה עליו לראות מראש את הנסיבות שגרמו לסיכול (נקרא גם "מבחן הצפיות"). בחינה זו היא אובייקטיבית, במסגרתה נדרש בית המשפט לקבוע האם ה"מפר הסביר" צריך היה לצפות את קרות הנסיבות המסכלות ערב החתימה על ההסכם.

סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) דורש הוכחתם של שלושה תנאים לצורך הוכחת טענת סיכול, כאשר הנטל להוכחת הטענות מוטל על המבקש להסתמך על טענת הסיכול: התנאי הראשון, קיומן של נסיבות מסכלות בהן קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים; התנאי השני, העדר ידיעה או יכולת לצפות, בעת כריתת החוזה, את הנסיבות המסכלות; התנאי השלישי, חוסר יכולת של המפר למנוע את אותן נסיבות מסכלות.

בעבר ניתן בבית המשפט פירוש מצמצם למבחן הצפיות ובתי המשפט לא קיבלו את טענת הסיכול גם במקרים "קלאסיים" של "כוח עליון" כמו פגעי טבע ואירועים ביטחוניים. גישה זו הינה נחלת העבר וכיום הגישה היא מקלה יותר יחסית לעניין הצפיות והסיכול (ראו, ע"א 6328/97 עזרא רגב נ' משרד הביטחון [ניתן ביום 23.11.2000], פסק דין זה דן במלחמת המפרץ והשפעתה על הסכם למכירת מסיכות אב"כ. שם נקבע כי יש לאמץ גישה נוקשה פחות לעניין הצפיות והסיכול. עוד ראו, ע"א 5628/99 מרקין נ' משה [ניתן ביום 05.11.2002], פסק זה עסק בהשפעתה של הפקעה על חוזה מכר של מקרקעין. שם נקבע כי הפקעת מקרקעין מהווה סיכול חוזה מכר למכירת אותם מקרקעין).

​באשר לשאלה האם יש במגפת הקורונה ובהגבלות שהוטלו בעקבותיה משום גורם מסכל המתיר את הפרת החוזה, נשיב כי התשובה אינה חד-משמעית וכי מסקנתנו עשויה להשתנות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. כך גם מעיון בפסיקות בתי המשפט.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני חוזים

סקירות ופרסומים נוספים