Lawyers read legal documents and prepare for a legal hearing

האם רשאית רשות המיסים (והרשות המקומית) להרים מסך ולייחס חוב של החברה לבעל השליטה?

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

על פי דוקטרינת הרמת המסך "הרגילה", רשאי בית המשפט להתעלם ממסך ההתאגדות ומעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, ובמקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת, לייחס חוב של החברה לבעל מניות בה. במצב הדברים הרגיל, הסמכות להרמת מסך מסורה לבית משפט בלבד.

 

יחד עם זאת, סעיף 119א לפקודת מס הכנסה קובע הסדר מיוחד, ולפיו בנסיבת מסוימות רשאי המנהל (בדרך כלל פקיד השומה) להורות על הרמת מסך מלאה.

 

ייחוס חוב מס של החברה לבעל שליטה בה 

 

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה (בדומה לסעיף 106 לחוק מס ערך נוסף), הינו כלי גבייה המצוי בידי מס הכנסה (ובידי הרשויות המקומיות בענייני ארנונה) שנועד להקל ולייעל מבחינת הרשויות את גביית המס במקרים של התחמקות מתשלום המס.

 

בהתקיים תנאים מסוימים, סעיף 119א לפקודת מס הכנסה מקנה למנהל את הסמכות להורות על הרמת מסך מלאה (דהיינו, ייחוס חוב מס סופי של התאגיד לבעל השליטה או לאדם אחר).

סעיף 119א לפקודת מס הכנסה מאפשר למס הכנסה (ולרשויות המקומיות, כפי שיבואר בהמשך) להתחקות אחר נכסי התאגיד (חברה, שותפות, עמותה וכו') ולהרים מסך במצבים בהם קיים לתאגיד חוב מס סופי והתאגיד מתפרק או מפסיק את פעילותו או מעביר את פעילותו או את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חוב המס. במקרה כזה קובע הסעיף, ניתן לגבות את חוב המס הסופי שהתאגיד חב בו ממי שקיבל את הנכסים.

 

לעניין זה יש לציין, כי ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לא יגבו יותר משווי הנכסים או הפעילות שקיבל ללא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות. אם שולם מס בקשר להעברת נכסים או פעילות כאמור, אז תשלום זה יובא בחשבון ויופחת בהתאם.

 

עוד יש לציין, כי במקרים מסוימים רשאי פקיד השומה להניח כי הנכסים הועברו לבעלי השליטה בתאגיד ללא תמורה, ולגבות מהם את חוב המס. באופן זה, מתהפכים נטלי ההוכחה, והראיה להראות כי הנכסים לא הוברחו, רובץ לפתחו של התאגיד.

 

מקרים נוספים בהם מאפשר סעיף 119א לייחס חוב מס לנושאי משרה ולבעלי מניות בתאגיד

 

אם הורשע נושא משרה בתאגיד, שהוא בעל שליטה באותו תאגיד, בשל אי העברת מס שנוכה, ניתן במקרים מסוימים לגבות ממנו את המס שנוכה כאמור ולא הועבר לפקיד השומה.

כמו כן, במקרים מסוימים, אם נקבעה לתאגיד שומת מס בשל מעשי מרמה שעשה התאגיד בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס (למשל, השמטת הכנסות, מסירת מידע כוזב, זיוף וכו'), ניתן לגבות את חוב המס שלא שולם כאמור גם ממי שהיה בעל תפקיד באותו תאגיד (מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה) בעת ביצוע מעשה המרמה, אם יש בידי פקיד השומה ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן הוכיח אותו בעל תפקיד שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת המעשה.

השגה וערעור

על החלטה לגבות חוב מס לפי סעיף זה ניתן להשיג לפני המנהל תוך 21 ימים מיום שנמסרה הודעה עליה. על החלטת המנהל לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה ההחלטה.

 

האם העירייה רשאית לייחס לבעל מניות חוב ארנונה של החברה?

על פי הסדר שבסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים רשות מקומית רשאית, בתנאים מסוימים, לגבות חוב ארנונה בגין נכס הרשום על שם חברה פרטית ישירות מבעל שליטה בחברה. סעיף 8(ג) מפנה בעניין להוראות סעיף 119א לפקודת מס הכנסה, עליהן עמדנו בקצרה למעלה.

 

ההסדר האמור מהווה חריג לכלל לפיו מתקיימת הפרדה בין נכסיו של בעל השליטה בחברה לבין נכסיה וחובותיה של החברה. מטעם זה, סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים מונה מספר תנאים להחלתו, שהנטל להראות כי התקיימו מוטל על הרשות המקומית, התנאים הם, בין היתר: להראות כי הנכס אינו משמש למגורים, כי המחזיקה בנכס היא חברה פרטית שאינה דייר לפי חוק הגנת הדייר, כי המחזיק לא שילם את חוב הארנונה שהוטל עליו, וכן כי חוב הארנונה הוא סופי במובן זה שלא ניתן לערער עליו.

 

 כמו כן, סעיף 8(ג) קובע כי ניתן לגבות את החוב מבעל השליטה בחברה רק אם מתקיימת אחת החלופות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה.

השגה ערר, ערעור ועתירה מנהלית

ככל שבעל השליטה (אליו מבקשים לייחס את חוב הארנונה של החברה) מעלה טענות הראויות להתברר בהליך השגה, ערר וערעור, עליו לנקוט במסלול זה. אם בעל השליטה חולק על הדרישה בשל עילות שבגינן הוא אינו זכאי לפנות להליך של השגה וערר, למשל מן הטעם שכלל לא קיבל נכסים, הרי שבמקרה זה דומה שעל  הרשות המקומית להימנע מנקיטת הליכי גביה ולפנות בתביעה מתאימה לבית המשפט. אם הרשות לא עשתה כן, והחלה בנקיטת הליכי גבייה, רשאי בעל השליטה לפנות בעתירה מנהלית לבית המשפט.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני מיסים

סקירות ופרסומים נוספים