Men and woman with Calculator and Invocies and a concept of deduction and reduction.

קיזוז

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

כאשר אדם מודה בקיומו של חוב אך מבקש שלא לשלמו בטענה לקיומו של חוב נגדי עליו לעשות זאת בדרך של קיזוז.

 

 

​קיזוז "רגיל" בין צדדים בעלי יכולת פירעון

​קיימות מספר הוראות חוק שמסדירות את אפשרות הקיזוז בין צדדים בעלי יכולת פירעון. ההבדל העיקרי בין ההוראות השונות נוגע למקור החוב שבגינו מתבקש הקיזוז.​ סעיף הקיזוז העיקרי קבוע בסעיף 53 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אשר קובע כך:

"חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים."

​על פי לשונה של הוראת הקיזוז שבסעיף 53 (א) לחוק החוזים, אין מדובר בחובות כלליים הניתנים לקיזוז אם כי בחיובים כספיים בלבד. אם החיובים הכספיים נובעים מעסקה אחת, הם ניתנים לקיזוז בין אם הם חיובים קצובים ובין אם הם חיובים בלתי-קצובים. לעומת זאת, חיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, ניתנים לקיזוז רק אם הם חיובים קצובים.

​על מנת שפעולת הקיזוז תתגבש, על מבצע הקיזוז ליתן תחילה הודעה בדבר כוונתו לעשות כן. קיזוז שנעשה ללא מתן הודעה קודמת, אינו קיזוז כדין ותוקפו מוטל בספק[1].​ הוראת הקיזוז קבועה במספר חוקים[2] בניסוח דומה. יוער כי אין סתירה בין הוראות הקיזוז השונות לבין הוראת הקיזוז העיקרית שבסעיף 53(א) לחוק החוזים, בענייני קיזוז. ההוראות הספציפיות עומדות בעינן, והן קובעות את העיקרון הכללי, אשר ביצועו בפועל והיקפו יש לעשות בהתאם לסעיף 53(א) לחוק החוזים כאמור[3].

 

קיזוז בהליכי חדלות פירעון

​סעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מסדיר את המקרים בהם הקיזוז מתבצע כלפי אדם המצוי בהליך חדלות פירעון. מעמדו של נושה בעל זכות קיזוז הינו, הלכה למעשה, כמעמד נושה מובטח.

לפי סעיף 255 לחוק: "נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה", וזאת אם "חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה", או ש"נטילת חובות הדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל של החייב או הנושה, וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב", ולגבי רשויות – אם "החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, או לפי סעיפים 312 או 315 לחוק הביטוח הלאומי".

לעניין קיזוז בהליכי חדלות פירעון נקבע כי: "העיקרון הכללי הוא שאם צמחו שתי הזכויות הנגדיות לפני הכינוס, עומדת לחייב כלפי החברה וכלפי הכונס, טענת קיזוז. לעומת זאת, אם צמחה זכותו של החייב כלפי החברה אחרי הכינוס, לא עומדת לו טענת קיזוז כלפי הכונס... כך, לדוגמה, לא תהיה זכות קיזוז במקרה שבו היה אדם חייב לחברה כספים במועד הכינוס, ואותו אדם נעשה נושה בחברה על-ידי חוב שרכש מנושה אחר של החברה, אחרי הכינוס"[4].

סעיף 256 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע חובת הודעה בדבר זכות הקיזוז. על פי הסעיף, על נושה בעל זכות קיזוז להודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. תקנה 134א לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019, קובעת כי הודעת הקיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב ותכלול את העובדות שיש בהן כדי לבסס את זכות הקיזוז, מידע בדבר רכיבי החוב ומועד יצירתם וכן אסמכתאות לביסוס טענת הקיזוז.

[1] ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 08.06.1986), ע"א 5795/90 ד"ר אנדור סקלי נ' דורען בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.1992), שלום לרנר קיזוז חיובים (2009)).

[2] סעיף 13 לחוק השליחות, תשכ"ה-1975; סעיף 10 לחוק השומרים, תשכ"ז-1967; סעיפים 26 ו-36 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-197; סעיף 25 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971; סעיף 9(ה) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971.

[3] ראו את היחס בין ההוראות הקיזוז השונות בפסק דינו של השופט ברק בע"א 377/82, התעשיה האוירית לישראל בע"מ‎ ‎נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור בע"מ (פורסם בנבו, 20.07.1988).

[4] ע"א 4752/92 מקט בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' החברה (פורסם בנבו, 14.04.1997); פר"ק (ת"א) 3236-06-19 כונסי הנכסים של חברת חבמל בע"מ נ' ברזל ובלוק מטאנס בע"מ (פורסם בנבו, 28.11.2019).

 

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: דיני חזים

סקירות ופרסומים נוספים