A group of people in blurry photography as an example of a lawsuit filed by a group as a class action

תובענות ייצוגיות – תכלית, מטרות ותנאים

מאת: עו"ד ברק בנדיקט

למוסד של התובענה הייצוגית משמעות רבה בחיי המסחר והצרכנות התקינים בישראל. התובענה הייצוגית הינה כלי המגן על האינטרס הציבורי, ורעיון המבטא הפרטה של האכיפה והפיקוח על הגופים הכלכליים הגדולים.

מטרות חוק תובענות ייצוגיות

סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, שכותרתו "מטרת החוק", קובע:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

 

 

​1. מימוש זכות הגישה לבית המשפט

​לא אחת מזמנת לנו המציאות הצרכנית בישראל מקרים בהם חברות גדולות (מקומיות ובין-לאומיות) מתנהלות באופן שמזיק ללקוחותיהן–הצרכנים בישראל. לעיתים, סכום הנזק שנגרם לצרכן בישראל נמוך מההשקעה הנדרשת לו בניהול תביעה אישית, ואינו מצדיק בהכרח, בשל שיקולים כלכליים, הגשת תביעה נפרדת. ניהול תביעה מצריך בירור עובדתי ומשפטי מעמיק, ולא מן הנמנע כי צרכנים רבים, כיחידים, יירתעו מהגשת תביעה ולא ימצו את הדין עם החברות המזיקות בשל העלויות הכרוכות בכך.

התובענה הייצוגית מאזנת את חוסר הסימטריה האמור. מאחר והנזק המצרפי לצרכנים הוא משמעותי, יוצא כי ריכוז תביעות הצרכנים לכדי תביעה אחת משותפת הופכת אותה לכדאית ומצדיקה את ניהולה. באופן זה נוצר שוויון ביחסי הכוחות שבין בעלי הדין, ומתאפשר ליחידים לממש ולמצות את זכותם.

​2. אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו

מימיו הראשונים של מוסד התובענה הייצוגית מוסכם שאחת מהמטרות המרכזיות שהתובענה הייצוגית נועדה לקדם היא אכיפת החוק באמצעות הפרט. התובענה הייצוגית היא אינה אלא "הפרטה של אכיפת החוק במישור האזרחי והגברת הפיקוח האזרחי על גופים כלכליים גדולים" (ע"א 345/03 ‏דן רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ''ד סב(2) 437, פסקה 9 לפסק דינה של הנשיאה ביניש) והיא נועדה לקדם אכיפתן של נורמות צרכניות באמצעות הענקת תמריץ לצרכן "הקטן" לתבוע בגין הפרת החוק וכן נועדה כדי להגביר את הפיקוח על חברות, לשם השרשתן של נורמות הגינות ויושר בפעילותן.

​כאשר החברות-המזיקות יודעות כי הסיכוי שהצרכן בישראל יפעל לצורך מיצוי זכויותיו נמוך ביותר – שכן סכום הנזק האישי נמוך מעלות ניהול תביעה פרטנית – יוצר הדבר תמריץ וכדאיות אצל החברות-המזיקות להמשיך ולעוול בצרכן הישראלי. התובענה הייצוגית מצננת תמריץ זה ומאיינת את כדאיותו. התובענה הייצוגית מסייעת לצרכנים בישראל למצות את זכותם ולהגשים את תכלית החקיקה הצרכנית, זאת כדי לאכוף את החוק על החברות המזיקות וכן להרתיע, הן את החברות המזיקות והן מזיקים פוטנציאלים אחרים, מלהסתמך על חולשת היחיד ולפגוע בקבוצות צרכנים לא מאגודות.

​3. מתן סעד הולם לנפגעי הקבוצה

​הסעד הראשוני להם זכאים הצרכנים בישראל הוא סעד ההשבה של הכספים ששולמו על-ידם ביתר לחברה המזיקה או סעד אחר שיפצה אותם על הנזק שנגרם להם. בנוסף לכך, וכדי להגשים את מטרות החוק, הרי ששלילת רווחי החברה המזיקה גרידא, לא יימנע, בבחינת עלות מול תועלת, את הישנות המעשה המזיק.

​מזיק היודע שכל חשיפתו הינה בגובה סכום הכספים שהתקבלו אצלו כתוצאה מהעוולה שביצע, מביא למעשה לתמריץ אצלו לבצע את העוולה, שכן במקרה הטוב הוא יהנה מפירות העוולה (חוטא יוצא נשכר) ובמקרה הפחות טוב מבחינתו, הוא יחויב אך בהשבת הכספים (חוטא שלא נענש), כך שלמעשה למעוול עצמו אין כל חשיפה וסיכון.

על-כן, ולצורך הגשמת מטרת אכיפת החוק, נכון לפסוק פיצויים והוצאות בשיעור כזה שיביא להרתעה ולאיון הכדאיות של עשיית העוולה.

​4. ניהול יעיל, הוגן וממצה של התביעות

התובענה הייצוגית מאפשרת ניהול יעיל וחסכוני של תביעות רבות בהליך אחד, ובכך מאפשרת חיסכון בזמן ובמשאבים, יעילות בהקצאת זמן שיפוטי יקר ומתן הכרעה אחידה בכל התביעות.

​5. שלילת רווחי המפר – שלא יהא חוטא נשכר

​הגם שמטרה זו לא קיבלה ביטוי מפורש בחוק תובענות ייצוגיות, חשוב לציין כי כלל גדול הוא הכלל לפיו לא יהא חוטא נשכר. כלל זה הוא מאבני היסוד של אושיות החברה ועל בסיסו ניתן לאשר תובענה כייצוגית. ברי כי אין להלום מצב בו גוף כלכלי גדול מתעשר באופן בלתי חוקי ובלתי צודק על גבו וחשבונו של הצרכן בישראל ומכאן שכלל מרכזי זה נחשב על-ידי רבים למטרה החשובה ביותר של מוסד התובענה הייצוגית, ולמצער חלק בלתי נפרד ממטרות חוק התובענות הייצוגיות:

"תובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם." (עניין רייכרט לעיל)

 

 

התנאים לאישור תובענה ייצוגית

​חוק תובענות ייצוגיות קובע שישה תנאים שבהתקיימם יאשר בית המשפט תובענה כייצוגית. ואלה התנאים:

(1) קיומה של עילת תביעה אישית לתובע המייצג (סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

(2) עילת התביעה מוזכרת בתוספת השניה לחוק (סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות).

(3) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

(4) יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה (שם).

(5) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).

(6) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו- 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות).

​יצויין בקצרה לעניין התנאי השני (עילת התביעה מוזכרת בתוספת השנייה לחוק) כי בתוספת השנייה מנויות סוגי התביעות שניתן להגיש בגינן בקשה לאישור תובענה ייצוגית. למשל, פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו", היא תביעה שניתן לבקש לאשרה כתובענה ייצוגית. "עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן:

​"עוסק" – מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן"​

פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע באופן מפורש כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. "לקוח" אינו בהכרח מי שהתקשר בעסקה עם "עוסק", וכפי שנקבע בפסיקה, את המונח "לקוח" יש לפרש כפשוטו, כלומר כל מי שקיבל שירות מעוסק במהלך העיסוק.

סקירה זו נועדה לספק מידע כללי בלבד, היא אינה מהווה ניתוח מלא של הסוגיות הנידונות והיא אינה מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית.

קטגוריה: תובענות ייצוגיות

סקירות ופרסומים נוספים